השפעת המלחמה על אנשים עם אוטיזם מאמר דעה שנכתב על ידי יוסי שפרבר מנכ״ל בית עדן.
- אנשים עם אוטיזם רגישים במיוחד לשינויים בסביבה ולמצבי לחץ. המלחמה, עם האזעקות, הפינויים והחוסר ודאות, גורמת להם קשיים רבים כמו:
-
- התפרצויות התנהגותיות: תגובות כמו צעקות, בכי, והתנהגויות חזרתיות.
- חרדה ודיכאון: מצבי רוח ירודים, חוסר שקט ופחדים.
- קושי בתפקוד: קשיים בביצוע משימות יומיומיות.
- האתגרים של צוות הטיפול: מטפלים נדרשים לספק תמיכה רגשית ופיזית לאנשים עם אוטיזם בזמן משבר, תוך התמודדות עם קשיים אישיים משלהם.
- הצורך בתכנון מיוחד: המאמר מדגיש את הצורך בתכניות חירום מותאמות לאנשים עם אוטיזם, כולל הכנה מראש למצבי חירום, סביבה תומכת ומסודרת, והכשרה מיוחדת לצוותים הטיפוליים.
המסר העיקרי של המאמר הוא שהחברה צריכה להעניק תשומת לב מיוחדת לאנשים עם אוטיזם בזמן משבר ולספק להם את התמיכה הנדרשת.
השפעת המלחמה תמדד לא בטווח הקצר ( אפשר גם בזמן הקצר) אבל באמת נראה את השפעת המלחמה בטווח ארוך. ובכלכלה כמו בכלכלה השקעה קטנה מוקדמת חוסכת השקעה גדולה בטווח ארוך.
נקודות נוספות: שכדאי לנו להוסיף אולי
- החשיבות של שגרה: אנשים עם אוטיזם זקוקים לשגרה קבועה ונוכחות של דמויות מוכרות כדי להרגיש בטוחים. המלחמה מפרה את השגרה ומובילה לחוסר ודאות.
- הצורך בתקשורת ברורה: חשוב לתקשר עם אנשים עם אוטיזם בצורה פשוטה וברורה, ולהסביר להם את המצב בצורה המותאמת ליכולות הקוגניטיביות שלהם.
- חשיבות התמיכה המשפחתית והקהילתית: גם המשפחה והקהילה ממלאות תפקיד חשוב בתמיכה באנשים עם אוטיזם בזמן משבר.
לסיכום, המאמר מציג תמונה מציאותית של הקשיים שעומדים בפני אנשים עם אוטיזם בזמן מלחמה, ומדגיש את הצורך בגישה מותאמת אישית ותמיכה הולמת.
זה הקישור למאמר שהתפרסם ב https://www.zman.co.il/504885/ שמבוסס על מה שקרה בבית עדן בזמן המלחמה.
וזה המאמר עצמו:
האתגרים העצומים של דיירות ודיירים על הרצף האוטיסטי, במסגרות חוץ ביתיות בזמן מלחמה 'חרבות ברזל': התמודדות עם פינוי ומעבר משגרה לחירום
מעל תשעה חודשים שמדינת ישראל במלחמה. נקודת הפתיחה המטלטלת של ה-7 באוקטובר השאירה בכולנו משקעים עמוקים וכואבים. המלחמה הזאת מרגישה אחרת, היא אישית יותר, מטלטלת וכואבת עמוק בבטן. כחברה עוד נדרש לעבוד בהחלמה ובריפוי. מאז ה-8 באוקטובר אני משמש כמנכ"ל בית עדן, ארגון המתמחה בהפעלת מעונות, הוסטלים ובתים משולבים בקהילה לאנשים עם צרכים מיוחדים (מוגבלות שכלית התפתחותית ואוטיזם – Intellectual developmental disabilities and Autism spectrum disorder).
המשימה הראשונה לה נדרשתי ביומי הראשון כמנכ"ל בית עדן, הייתה לפנות את הדיירות והדיירים שלנו מהדרום (שדרות ונתיבות) למרכז הארץ. פינוי הדיירים נעשה בבוקר ה-8 באוקטובר עת מדינת ישראל כולה הופצצה ללא הפסקה מכיוון רצועת עזה. גם צוות המטפלים נדרש להתפנות יחד עם הדיירים. הפינוי עצמו הוא חוויה מבלבלת ומטלטלת. הרעש, המהומה והצורך לעזוב במהירות עלולים להיות עבור דיירות ודיירים על הרצף האוטיסטי (ASD) טראומטיים. אנשים על הרצף האוטיסטי מתקשים בעיבוד שינויים פתאומיים, והמעבר לסביבה חדשה שאינה מוכרת יכולה להיות מבלבלת ומפחידה. המציאות הקשה מתוארת בתקשורת לה כולנו חשופים כל הזמן (וגם הדיירות והדיירים שלנו), עם תיאורים קשים של לחימה בעזה ובצפון והאתגרים הנוגעים בחטופות ובחטופים, מעצימים את תחושת החרדה והלחץ במיוחד עבור הדיירות והדיירים שלנו.
עבור דיירות ודיירים על הרצף האוטיסטי (ASD) החיים בדיור חוץ ביתי (Out-of-home housing), המצב הוא פי כמה וכמה מורכב, קשה ומאתגר יותר. מלחמה היא מציאות מורכבות ומאתגרות. רעשים פתאומיים כמו אזעקות, שינויים פתאומיים במרחב הפיזי במהלך פינוי למרחב מוגן, והצורך להישאר לתקופות ממושכות בחלל קטן וסגור יוצרים מצבי דחק (Stress situations) שעשויים להוביל לתגובות/התנהגויות שליליות. אנשים על הרצף האוטיסטי, מתקשים כבר שגרת יומם הרגילה להתמודד עם שינויים וזקוקים לשגרה קבועה וידועה מראש על מנת לשלוט במציאות חייהם, חווים אזעקת "צבע אדום" ואת הריצה למרחבים מוגנים שבאה בעקבותיה כאובדן שליטה מוחלט של המציאות. כאשר אנשים על הרצף האוטיסטי חווים אובדן שליטה מוחלט של המציאות, ההשלכות יכולות להיות קשות ומאתגרות. מציאות זו, עלולה להוביל לתגובות קיצוניות כמו התמוטטות אוטיסטית (Autistic Meltdown). במהלך התמוטטות כזו, האדם עלול להפגין התנהגויות חריגות כמו צעקות, בכי, התנהגויות חזרתיות הממוקדות בגוף (Body-focused Repetitive Behaviors), לעיתים אף אגרסיביות כלפי עצמו או אחרים. תגובות אלו הן ביטוי למצוקה העזה שהם חשים ולקושי שלהם בעיבוד ובהתמודדות עם המציאות המשתנה.
התמודדות עם אובדן השליטה מחייבת תמיכה מתמשכת, הבנה והתייחסות מותאמת לצרכיהם הייחודיים של אנשים על הרצף האוטיסטי במצבי דחק ( (stressful situations. חשוב לספק להם סביבה תומכת ומרגיעה, להפחית גירויים חיצוניים שעלולים להזיק, ולעזור להם לפתח אסטרטגיות לניהול מצבים שבהם הם חשים שהם אינם בשליטה.
מצב המלחמה המתמשך משפיע לרעה על מצבם הנפשי של הדיירות והדיירים במעונות ובהוסטלים ומחזק לצעירנו פעם אחר פעם את תחושת חוסר השליטה שהם חווים. חרדה גבוהה, דיכאון (Depression), ומתח נפשי (Psychological Stress) עלולים להוביל להתדרדרות במצב התפקודי של אנשים על הרצף האוטיסטי ולהופעת מצבים מאתגרים דוגמת 'התמוטטות אוטיסטית', תגובות קיצונית של הנמכה או עצירת פעולות היומיום – ADL (Activities of Daily Living) בעקבות יתר לחץ. במקרים קשים יותר, ייתכנו התפרצויות של התנהגויות אלימות (Violent outbursts) או שקיעה להשתבללות של דיכאון עמוק. במציאות שכזו הדיירים מתקשים להביע את רגשותיהם ולקיים אינטראקציה מותאמת עם הסביבה. מצב זה מסכן את הדיירות והדיירים עצמם ולעיתים את אלו הנמצאים בסביבתם.
מטבע הדברים, הלמידה וההכנה המתאימה של אנשי הצוות ושל הדיירים עצמם לסיטואציות כאלה (תרגול והכנה למצבי חירום) עשויה לסייע בהקלה על החוויה, כאשר תמיכה רגשית ופיזית מהצוות המטפל, מהמשפחה ומהקהילה הם קריטיים לניהול המצב בצורה מיטבית.
המורכבות הבלתי אפשרית בה נתונים צוותי הטיפול במעונות, בהוסטלים ובדירות המשולבות בקהילה היא עצומה. רבים מהם פונו בעצמם מבתיהם, לרבים מהם יש בני ונבות משפחה המשרתים בסדיר ובמילואים הנמצאים ממש ברגעים אלו באזורי לחימה. הם נדרשים לתמוך ולטפל בדיירות ובדיירים אשר על שלומם, מוגנותם וחירותם הם מופקדים תוך כדי ניהול מאבק אישי, כלכלי ומשפחתי לשמירה על יציבותם הרגשית והנפשית, ועל הבית והמשפחה עצמם.
דווקא עכשיו בעיצומה של מלחמה ארוכה וקשה, החברה כולה צריכה להביט, ולו לרגע קצר, באתגרים הייחודיים עימם מתמודדים דיירות ודיירים במסגרות חוץ ביתיות, על הרצף האוטיסטי ולהעניק להם את התמיכה, העידוד וההבנה הנדרשת. יש לקוות כי בעתיד נצליח לפתח תכניות חירום מותאמות, שיוכלו להקל על תהליכי פינוי בחירום ולהעניק לדיירות ודיירים במסגרות החוץ-ביתיות סביבה ביתית/קהילתית כמה שיותר יציבה ובטוחה גם בזמנים של חוסר ודאות.
הכותב, יוסי שפרבר, הוא מנכ"ל בית עדן, ארגון המפעיל בתים, הוסטלים ומעונות לדיירות ודיירים עם צרכים מיוחדים בכל הארץ.
