מהם הגורמים לאוטיזם?

יש כמה הצהרות ונאומים של טראמפ והרשויות בארה״ב בנושא מהם הגורמים אוטיזם, במיוחד הם מתמקדים ב אפשרות שגורמים סביבתיים — כולל חיסונים — קשורים לעלייה באבחונים. יש גם הרבה ביקורת על כך. הנה סקירה של מה אומרות ההצהרות ומה אומרים מקורות שתומכים ומה אומרים המתנגדים כולל תמוכים מדעיים בקישורים

מה טראמפ / RFK Jr. טוענים

• טראמפ אמר ש“יש משהו שגורם לזה” (Something is causing it), בהתייחוּת לעלייה באבחונים של אוטיזם. (TIME)
  
• טראמפ הביע עניין לבדוק אם חיסונים עשויים להיות חלק מהגורמים. (AP News)
  
• משרד הבריאות (HHS) בראשות Robert F. Kennedy Jr. קיבל סמכויות לחקור “חשיפות סביבתיות” (environmental exposures) שיכולות להיות גורם לאוטיזם. (Disability Scoop)
  
• הם הצהירו שעד חודש מסוים (למשל ספטמבר) “נדע מה גרם לאוטיזם” או שניתן יהיה “לבטל חלק מהחשיפות” שהם מחשיבים כבעייתיות. (Autistic Self Advocacy Network)
  

מי תומך ברעיון / איזה מקורות מצדדים

• יש אנשים וארגונים שמאמינים שחשיפה סביבתית (לכימיקלים, רעלנים, אולי תרופות, חומרים מזהמים ועוד) יכולה לתרום לאוטיזם — לא כתיאוריה מבודדת, אבל כחלק ממכלול של גורמים, כולל גנטיים.
  
• חלק מהתומכים מצביעים על כך שתחילה לא היו מספיק מחקרים על השפעות סביבתיות, ולכן הדרישה לחקור היא לגיטימית.
  
• כמו כן, אנשים שמכירים בכך שיש עלייה באבחונים, ושזו עלייה שמקורה לא רק בגנטיקה אלא גם בשינויים בסביבה, בתזונה, בחשיפה לחומרים תעשייתיים, וכו׳. לדוגמה, טראמפ עצמו מזכיר שסגנונות החיים, חשיפות חיצונית וסביבתית הם חלק ממה שיש לבדוק. (AP News)
  

ביקורת / מקורות שמתנגדים

יש הרבה ביקורת על הטענות הללו, בעיקר מהקהילה המדעית, ארגונים שמייצגים נכים/אוטיסטים, וחוקרים ש:

1. מכחישים קשר בין חיסונים לאוטיזם
   
   • הטענה שחיסונים גורמים לאוטיזם נדחית על־ידי רוב הקהילה המדעית. מחקרים רבים נערכו ונמצאו שאין ראיות לתמיכה בקשר כזה. (AP News)
     
   • משרד הבריאות האמריקאי והרופאים רבים מציינים שהעלייה באבחונים נובעת משינויים בקריטריונים של אבחון, הבנה רפואית טובה יותר, גילוי מוקדם, מודעות רבה יותר באוכלוסייה ועוד. (AP News)
     
2. ביקורת על הדיוק המדעי והמקצועי של הטענות
   
   • הארגון Autistic Self Advocacy Network (ASAN) כותב שקריאת “נדע בדיוק מה הגורם” עד זמן מסוים היא בלתי אפשרית ובדרך כלל משתמעת כמפשטת יתר על המידה. (Autistic Self Advocacy Network)
     
   • עוד ביקורת גורסת שהטענות על “מגפת אוטיזם” ודיבור על “להשמיד חשיפות” מזיקות מבחינה חברתית ויוצרות סטיגמה כלפי אנשים אוטיסטים, במקום להתרכז בתמיכה, שיפור איכות חיים, חינוך מתאים ושירותים רפואיים. (National Autistic Society)
     
3. חשש מפני שימוש לא אחראי בנתונים רפואיים / פרטיות / מדיניות שגויה
   
   • לדוגמה, מאמרים שמסבירים שתגובות הממשלה חורגות מהעובדה שכרגע אין מחקר איכותי שמסתיים במסקנות חד־משמעיות בנוגע להשפעה של חיסונים. (The Guardian)
     
   • יש גם ביקורת על כך שהדיון הזה עלול להפחית את שיעור החיסונים מתוך פחדים בלתי מבוססים, וזה יכול לגרום לבעיות בריאות הציבור (לדוגמה תגובות מחלות שמחסנים למניעתן) (AP News)
     

מסקנות ביניים / מה המקובל במדע כיום

• אין הוכחה מדעית אמינה לכך שחיסונים גורמים אוטיזם. זאת מסקנה שמתבססת על מחקרים רבים, סקירות שיטתיות, ואף התנערות ממחקרים קודמים שייחסו קשר (כמו המחקר המזויף משנת 1998). (AP News)
  
• כן נראה שיש סקרנות ודרישה לבדוק חשיפות סביבתיות נוספות — כגון רעלנים, זיהומים, תזונה, גורמים סביבתיים תעשייתיים — כגורמי סיכון פוטנציאליים, יחד עם גורמים גנטיים.
  
• בנוסף, יש עיסוק נרחב בשאלה איך מדיניות ותמיכה מאורגנת יכולה לסייע לאנשים אוטיסטים ולמשפחותיהם, יותר מאשר לרדוף אחרי “פתרון” או “ריפוי”.
  

מחקרים שמפריכים / מראים שאין קשר

1. Meta-analysis של Taylor et al. (2014)
   מחקר שבחן מחקרים מסוג cohort ו־case–control — סה״כ עשרות אלפי ילדים — ולא מצא קשר משמעותי בין חיסון  MMR ( חצבת אדמת חזרת) או טיימראל (thimerosal) לבין הסיכון לפתח אוטיזם. (PubMed)
   
2. דוח של Institute of Medicine (IOM) – “Immunization Safety Review”
   דוח זה בחן את ההיפותזות השונות שמציעות קשר בין חיסונים (MMR) או חיסונים המכילים טיימראל לבין אוטיזם. הם הגיעו למסקנה שהראיות התפיסתיות תומכות בדחיית הקשר. (NCBI)
   
3. הנחיות של National Academies / Consensus מדעי
   גם מקורות מדעיים רשמיים ומוסדות בריאות גדולים קובעים שאין ראיות אמינות לכך שחיסונים גורמים לאוטיזם. (National Academies)
   
4. מחקרי “Seychelles Child Development Study”
   מחקרים שבדקו חשיפה של עוברים לכספית (methylmercury) דרך דגים — לא נמצא קשר מובהק בין רמות הכספית לבין הפרעות התפתחותיות, כולל הפרעות בספקטרום האוטיזם. (Wikipedia)
   

מחקרים שתומכים ברעיון שגורמים סביבתיים עשויים לתרום (במידה)

1. Prenatal environmental risk factors (2024, Love et al.)
   מחקר אפידמיולוגי שפורסם ב־2024 שמכיר במספר גורמים סביבתיים פוטנציאליים בזמן ההריון: זיהומים, סוכרת היריון (gestational diabetes), שימוש באנטיביוטיקה, תרופות ממשפחת SSRI ועוד. המחקרים מציינים שהראיות אינן חד־משמעיות, הרבה מהן פרה־קליניות או מתבססות על נתונים תצפתיים, ויש צורך בהמשך מחקרים. (BioMed Central)
   
2. Moschetti et al. (2024) – מחקר באזור תעשייתי באיטליה
   השוו שכונות עם חשיפה גבוהה לזיהום תעשייתי מול אחרות. גיליתם שבגיל 6-11 ילדים ממקומות עם זיהום גבוה יותר, קיים שיעור גבוה יותר של אבחון אוטיזם בהשוואה ללוקיישנים עם פחות זיהום. (Nature)
   
3. Environmental Chemical Exposures and Autism Spectrum Disorders (Kalkbrenner et al. 2014)
   סקירת ספרות רחבה שמצביעה על כך שחשיפות כימיות סביבתיות (לכימיקלים שונים) עלולות להיות חלק מהבעיה, בייחוד אם יש נטייה גנטית. אך שוב — אין ראיות שמראות סיבה חד־משמעית. (PMC)
   
4. Association between urinary toxic and essential metals …
   מחקר חדש מ-2025 שבחן רמות מתכות כבדות (למשל עופרת וכו׳) בשתן של ילדים, ושותף בקשר מוגבר לאוטיזם. מדובר בקשר סטטיסטי שמראה כי ילדים עם רמות גבוהות יותר של מתכות מסוימות היו בסיכון גבוה יותר. (ScienceDirect)
   
5. מחקרי “gene-environment interaction”
   מחקרים שמצביעים שאצל ילדים עם נטייה גנטית, חשיפות סביבתיות כגון זיהום או חומרים רעילים עלולות “להאיץ” או לחזק את הסיכון לפתח אוטיזם. (UToledo News)
   

מה כרגע אפשר לומר על בסיס הראיות

• אין הוכחה מוצקה לכך שחיסונים —  MMR ( חצבת אדמת חזרת) או חיסונים עם טיימראל — גורמים לאוטיזם. זאת המסקנה של מספר רב של מחקרים גדולים, סקירות שיטתיות ומוסדות בריאות.
  
• יש הוכחות שמצביעות על כך שגורמים סביבתיים אפשריים — במיוחד חשיפה לזיהום אוויר, מתכות כבדות, וכי תרופות או מצבי בריאות של האם בזמן הריון עשויים להשפיע — במיוחד אם יש נטייה גנטית.
  
• עם זאת, הרבה מהמחקרים על סביבתיים הם תצפיתיים, כלומר לא קובעים סיבה/תוצאה באופן חד־משמעי. הם מראים “קשר סטטיסטי” — לא תמיד ברור אם החשיפה היא שגורמת או אם היא מצביעה על גורם אחר (לדוגמה, אנשים עם משאבים נמוכים נחשפים יותר לזיהום, ויש להם פחות גישה לשירותי בריאות, וכו׳).
  

יש כמה מחקרים ופרסומים בישראל שמתייחסים לגורמים סביבתיים, גנטיים, ולשאלת הקשר בין חיסונים לאוטיזם. הנה מה שמצאתי + כמה הערות חשובות:

מחקרים ישראליים ועובדות מקומיות

1. הגורמים לאוטיזם — המרכז הלאומי לחקר אוטיזם
   לפי המרכז, לצד הגנטיקה, ישנם גורמים סביבתיים שמעלים את הסיכון לאוטיזם: גיל הורים מבוגר, סיבוכי היריון ולידה, תרופות מסוימות בהריון (לדוגמה Valproic Acid), פגות ו/או משקל לידה נמוך. (Autism-Israel-hebrew)
   הם גם מציינים שנטילת חומצה פולית במהלך ההריון מורידה סיכון לאוטיזם. (Autism-Israel-hebrew)
   חשוב: הם מצהירים באופן ברור שהחיסונים שניתנים בישראל אינם משנים את הסיכון לפיתוח אוטיזם. (Autism-Israel-hebrew)
   
2. העמותה “מדעת” בנושא חיסונים ואוטיזם
   העמותה מפרסמת מידע שמדבר על “מיתוס החיסונים”: הם מציינים כי לא נמצא כל קשר אמין בין חיסונים לבין אוטיזם, למרות מחקרים רבים שנעשו. (midaat.org.il)
   
3. מענק מחקר לפרופ’ הייתם עמל – האוניברסיטה העברית
   פרופ’ עמל קיבל מענק מחקר גדול שמטרתו חקר השפעות של גורמים סביבתיים על התפתחות אוטיזם. (ynet)
   מחקר שלו קושר בין זיהום אוויר — חלקיקים עדינים (PM2.5) וניטרוסידים — לבין סיכון מוגבר להפרעות על רצף האוטיזם. (הידען – Hayadan)
   
4. מאמר “חיסונים ואוטיזם – מהומה רבה על לא מאומה?”
   מאמר שנכתב ב־2010 על־ידי עידו שולט ויעקב בורנשטיין בכתב העת “הרפואה” (הפקולטה לרפואה, הטכניון וכו׳). המאמר בוחן השערות השונות הנפוצות לגבי חיסונים, מתמרטז’אל וכו׳, ומגיע למסקנה שלא נמצא קשר אמין בין מתן חיסונים לבין אוטיזם. (Israel Medical Association)
   
5. פרסומים כלליים / אתרי בריאות
   
   • כללית: הסבר באתר שלהם שטרם נקבע במדויק מהם כל הגורמים לאוטיזם, אך שיש שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. (Clalit)
     
   • משרד הבריאות: מדיניות ותוכן שבזהירות מדגישים שהחיסונים מאושרים, נבדקים, ויש ניטור תופעות לוואי, ושאין הוכחה לתועלת או סיכון של אוטיזם מהחיסונים. (Me Health)
     
6. מחקר ישראלי משנת 2024 שצוין בעיתונות
   לפי כתבה ב־TheMarker, נמצא שילוב של מוטציה בגן CHD8 עם חשיפה לחומרי הדברה שמגביר סיכון ל-ASD פי שבעה. (TheMarker)
   הפרסום נשמע כמו תצפיתי/אפידמיולוגי, אך לא ברור אם הוא עבר ביקורת עמיתים (peer review) או מה מידת הדגימה והכללים. (TheMarker)
   

הערות חשובות על המצב בישראל

• רוב המחקרים הבולטים בישראל עדיין לא קובעים סיבה ברורה יחידה; מדובר תמיד בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
  
• יש פחות מחקרים ישראליים שפורסמו לא מזמן שמבצעים אנליזה סטטיסטית רחבה של חשיפות סביבתיות וכמות החולים הגדלה, בהשוואה למחקרים בינלאומיים.
  
• גם אם יש קישור סטטיסטי בין חשיפה סביבתית מסוימת לבין סיכון, זה לא בהכרח מוכיח שהחשיפה היא הגורם הישיר (השפעה גורמית), וצריך לקחת בחשבון משתנים מסבירים נוספים (מיקום מגורים, מצב סוציו-אקונומי, גנטיקה וכו׳).
  

להלן תמונת מצב עכשווית מישראל—מחקרים, עמדות רשמיות ומקורות איכותיים—שאפשר להשתמש בהם כדי לתמוך (במובן של חקירת גורמים סביבתיים) או להתנגד (לטענות על חיסונים) להצהרות האחרונות בנושא אוטיזם:

עמדות רשמיות בישראל (נגד קישור לחיסונים)

• משרד הבריאות: מדגיש בדפי המידע הרשמיים את בטיחות החיסונים ואת תהליכי האישור והניטור; אין הוכחה לקשר בין חיסונים לאוטיזם. (Me Health)
  
• המרכז הלאומי לחקר אוטיזם: מציין במפורש שחיסוני השגרה בישראל אינם משנים את הסיכון לאוטיזם; המיתוס מבוסס על מחקר ווייקפילד המופרך. (Autism-Israel-hebrew)
  
• כללית / גופים רפואיים: מסבירים את מקור המיתוס ומציגים את הקונצנזוס המדעי שאין קשר בין MMR/טיימרול לאוטיזם. (Clalit)
  
• כיסוי תקשורתי רפואי עדכני: דיווח ב-Ynet על מחקר ענק (דנמרק) שלא מצא קשר בין חיסוני ילדות (כולל אלומיניום) לבין אוטיזם—משקף את הקונצנזוס גם בשיח המקומי. (ynet)
  

מחקר ישראלי על גורמים ביולוגיים/סביבתיים (תומך בצורך לחקור את “הסביבה”, לא בחיסונים)

• האונ’ העברית – מעבדת פרופ’ הייתם עמל: מחקרי 2023–2024 מצביעים על מנגנון נוירוכימי (תחמוצת החנקן, NO) הקשור לסימפטומים דמויי-ASD במודלים חייתיים—הפחתת NO הפחיתה מדדים התנהגותיים. זהו כיוון ביולוגי/טיפולי, לא קשור לחיסונים. (en.huji.ac.il)
  
• גורמי סיכון סביבתיים וכלליים (לידה/הריון/גיל הורים/פגות/תרופות מסוימות בהריון) נידונים ומקוטלגים ע״י המרכז הלאומי לחקר אוטיזם; חומצה פולית בהריון נקשרת לירידת סיכון. (Autism-Israel-hebrew)
  

שכיחות/אבחון בישראל (להבנת “העלייה במספרים”)

• דוח אלו״ט 2023: מתאר עלייה חדה במספר המאובחנים ומרכז נתונים ממשרדי הממשלה (לצרכי תכנון שירותים). הדוח אינו תולה זאת בחיסונים. (alut.org.il)
  
• מחקר לאומי (ב־נגב/בן-גוריון), 2024: ניתח נתונים של ~3.5 מיליון ילדים ומצא הכפלה בשכיחות ASD (ובגילי 2–3 פי 4.4) – מחדד את הצורך בהגדלת שירותי אבחון והתערבות; לא מציג קשר לחיסונים. (Ben-Gurion University of the Negev)
  

אזכור לתקשורת כלכלית/מדעית בישראל על “גֶן × סביבה”

• TheMarker 2025: סיקור פופולרי של ממצא ״גֶן×חומרי הדברה״ (לדוגמה CHD8) כמכפיל סיכון; יש להתייחס בזהירות עד לביקורת עמיתים מלאה, אך הכיוון מחזק את ההשערה של אינטראקציית גנטיקה–סביבה (שוב, לא חיסונים). (TheMarker)
  

אוטיזם וחיסונים – סקירה בישראל

❌ עמדות נגד (אין קשר לחיסונים)

• משרד הבריאות: קובע שחיסוני השגרה בישראל נבדקים בקפדנות, נחשבים בטוחים ואין הוכחה לקשר עם אוטיזם .
  
• המרכז הלאומי לחקר אוטיזם: מצהיר במפורש כי החיסונים אינם מעלים את הסיכון לאוטיזם; המיתוס מבוסס על מחקר מפוברק באנגליה .
  
• קופות החולים (כמו כללית): מסבירות שהעלייה בשכיחות המאובחנים נובעת בעיקר מהרחבת קריטריונים לאבחון ומודעות גבוהה יותר, לא מחיסונים .
  
• כיסוי תקשורתי רפואי: Ynet וכתבי עת רפואיים מדגישים מחקרים בינלאומיים רחבי היקף (דנמרק, ארה״ב) שלא מצאו קשר בין חיסונים לאוטיזם .
  

---

✅ עמדות בעד חקירת גורמים סביבתיים

• פרופ’ הייתם עמל, האוניברסיטה העברית: מצא קשר בין תחמוצת חנקן (NO) לבין התנהגויות דמויות אוטיזם במודלים חייתיים; הפחתת NO שיפרה סימפטומים .
  
• המרכז הלאומי לחקר אוטיזם: מציין גורמי סיכון סביבתיים נוספים: גיל הורים מבוגר, סיבוכי הריון, פגות, תרופות בהריון; חומצה פולית בהריון מורידה סיכון .
  
• מחקרי גֶן–סביבה: סיקור ב-TheMarker (2025) הציע שמוטציות מסוימות (כמו CHD8) יחד עם חשיפה לחומרי הדברה מעלות משמעותית את הסיכון לאוטיזם .
  
• נתוני שכיחות בישראל: דוחות אלו״ט ומחקרים לאומיים (אונ’ בן-גוריון) מצביעים על הכפלה ואף פי 4.4 באבחון בגילים צעירים. אין קשר לחיסונים, אך נדרש מחקר סביבתי נוסף .
  

מסקנה?

• החיסונים אינם גורמים לאוטיזם – זו עמדה ברורה, נתמכת בעשרות מחקרים ובגופי בריאות עולמיים ומקומיים.
  
• הגורמים לאוטיזם הם מורכבים – שילוב של גנטיקה עם חשיפות סביבתיות אפשריות (כגון זיהום, גיל הורים, מצב בריאותי של האם בהריון).
  
• בישראל, המיקוד כיום הוא בשיפור שירותי האבחון והתמיכה למשפחות, ובמחקר סביבתי-גנטי מתקדם.

סיכום

הדיון הציבורי סביב אוטיזם חשוב, אך חייב להתבסס על עובדות. חיסונים אינם קשורים לעלייה באבחונים, והטחת אשמות כאלו עלולה לגרום נזק חברתי ובריאותי.
במקביל, מחקר רציני בישראל ובעולם ממשיך לבחון את הקשר בין גנטיקה לסביבה – כדי לאפשר בעתיד הבנה טובה יותר של התפתחות האוטיזם, לצד מענה טיפולי וחינוכי מותאם.