מתוך ניסיון הלב והמקצוע – מאת יוסי שפרבר, מנכ"ל בית עדן
הקדמה קצרה
כשבחוץ נשמעות אזעקות ובפנים שורר חוסר שקט – הלב שלנו אתכם.
אתם, ההורים והמטפלים, שבונים שגרה בתוך מציאות מטלטלת, שמחזיקים בידיים חשופות את הילד או המבוגר שלא תמיד יודע לבקש עזרה – אבל זקוק לה בכל רגע.
זהו מסמך של אהבה, של הקשבה, של חמלה.
בלי דרישות, בלי ביקורת – רק מילים שמבקשות לחזק.
פשוט. רך. מחבק.
🌿 המלצות מעשיות מהלב – 5 פעימות של חיזוק
- שגרה קטנה – יציבות גדולה
גם אם אין יום רגיל, צרו רצף מוכר: קימה, אוכל, פעילות, שינה. אפילו שלושה שלבים שחוזרים על עצמם – הם עוגן.
📌 שלט קטן עם סדר היום, תמונה מוכרת, קופסת הפתעות יומית – יכולים להספיק.
- מילים רכות – מסרים בטוחים
הסבירו מה קורה, במילים פשוטות, ברורות קצרות וברוגע.
"יש רעש, זה אזעקה. אנחנו נכנסים יחד לחדר. אנחנו בטוחים."
📌 ההסבר חשוב פחות מהמנגינה שבה אומרים אותו.
- עוגנים חושיים – לחבק עם החושים
צעצוע רך, שמיכה אהובה, בובה, מוזיקה נעימה, ריח מוכר – אלו הדברים שמרגיעים מבפנים גם כשהעולם רועד.
📌 החזיקו תיק קטן עם פריטים מרגיעים. גם אתם יכולים להשתמש בהם כדי לנשום רגע.
- תחושת שליטה – לבחור בתוך הבלבול
תנו בחירה פשוטה: "אתה רוצה לשבת כאן או כאן?", "מה ניקח איתנו לממ"ד?"
📌 בחירה קטנה מחזירה (שליטה) הרגשה של מסוגלות ושל 'אני שולט במשהו'.
- אתם העוגן – לא רק מה שאתם עושים, אלא איך
הילדים והדיירים מרגישים אתכם. את הנשימה, את הקול, את המבט.
גם כשקשה – נסו לשדר רוגע. לא מלאכותי. פשוט: "אני איתך. זה יעבור. יחד."
🫶 מסר אחרון – גם אתם ראויים לחיבוק
אתם עושים עבודת קודש.
בכל מבט, בכל מגע, בכל תיווך – אתם המגן הרגשי של היקרים לכם.
וזה בסדר גם להתעייף. גם להתפרק. גם לבקש עזרה.
בקשו – ותתפלאו לגלות כמה ידיים מושטות לקראתכם.
לסיום – בית עדן כאן בשבילכם
